#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. 1 המטמא המדמע והמנסך בשוגג או במזיד האם חייב לשלם ומדוע [היזק שאינו ניכר האם שמיה היזק]?	"לר' יהודה וכן סתמה משנתנו - במזיד חייב בשוגג פטור. לר&quot;מ - לעולם חייב, איכא למימר שנחלקו האם היזק שאינו ניכר שמיה היזק, ואינו מוכח דא&quot;ל לכו&quot;ע אין שמו היזק ונחלקו האם קנסין שוגג אטו מזיד.<p dir=""rtl"">חזקיה סבר היזק שאינו ניכר שמיה היזק ובשוגג פטר ר' יהודה כדי שיודיעו אבל במזיד ודאי יודיעו שהרי מתכווין להזיקו. איתותב חזקיה מגזל מטבע ונפסל וכד' אומר לו הרי שלך לפניך, ולפי זה יפרש חזקיה שר&quot;י ה&quot;נ סובר שלאו שמיה היזק אבל ר&quot;מ סבר שמיה היזק אבל אינו מוכח כנ&quot;ל. </p><p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק ובמזיד חייבו לשלם שלא יהיה כל אחד מטמא טהרותיו של חברו.</p>"	גיטין נג.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג. 2 העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת האם חייב לשלם ומדוע?<p dir=""rtl"">מי חטאת ששקל בהם משקולות האם נפסלו והאם חייב לשלם?</p>"	"שנינו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים. למ&quot;ד היזק שאינו ניכר שמיה היזק {ואיתותב} י&quot;ל בדלא עביד מעשה כגון פרה שהכניסה לרבקה ע&quot;מ שתינק ותדוש, מי חטאת ששקל כנגדם משקולות.<p dir=""rtl"">מי חטאת ששקל בהם משקלות בגופן ודאי פסול [למ&quot;ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק פטור מדיני אדם ולמ&quot;ד שמיה היזק חייב אף בדיני אדם] שקל כנגדם אם הסיח דעתו מהם פסול ואם לאו כשר.</p>"	גיטין נג.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: האם גזרינן לאסור שוגג אטו מזיד בדאורייתא ובדרבנן, מנסך לע&quot;ז, נוטע בשביעית, במקום שמתכון למצוה, מבטל דבר שבמנין [מלקט נטיעה שנתערבה בנטיעות] ומדוע?	"ר&quot;מ: בדאורייתא לא גזר, לכן המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל, אבל בדרבנן גוזר לכן המטמא והמדמע של חברו מחייב לשלם בין בשוגג בין במזיד.<p dir=""rtl"">ר' יהודה: להיפך, בדאורייתא גוזר ואוסר המבשל בשבת בשוגג לבו ביום {ובמזיד לעולם} ואילו מטמא ומדמע בשוגג פטור.</p><p dir=""rtl"">מנסך - אף שהוא דאורייתא ר&quot;מ גזר משום חומרתו, ור' יהודה להיפך לא גזר משום דבדיל מיניה.</p><p dir=""rtl"">הנוטע בשביעית - ר&quot;מ אומר יעקור אף שזה דאורייתא קניס מפני שישראל מונים לשביעית, ואת&quot;ל אף בשבת היה לו לגזור שפעמים מונים לנטיעה משבת גזר בשביעית שנחשדו יותר מן השבת, ור' יהודה להיפך בשביעת לא גזר, שבמקומו שביעית היתה חמורה להם.</p><p dir=""rtl"">במקום שמתכון למצוה - ר&quot;מ לא גוזר אף בדאורייתא כגון האוכל תרומה טהורה ושילם בשוגג חולין טמאים [וחכמים אף כאן קנסו שישלם שוב], זורק הדם, מעשר ומטביל בשבת.</p><p dir=""rtl"">אגוזי פרך שנתפצעו בשוגג - גם ר' יהודה גזר אף שזה דרבנן משום דאתי להערומי, ר' יוסי ור&quot;ש לא גזרו בשוגג אבל במזיד אסרו [ובנטיעה של ערלה שהתערבה בנטיעות התיר ר' יוסי לכתחילה ללקוט ויעלו באחד ממאתים שאין אדם אוסר כרמו בנטיעה אחת].</p>"	גיטין נג:		ה'
